החלטה בתיק בש"א 153225/07

1.         לפני בקשה להורות למשיב, הוא התובע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיה, מכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (" תקנות סדר הדין האזרחי").

2.         המשיב הגיש (ביום 24.8.06) תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (" הפלת"ד"), בגין תאונה אשר התרחשה לטענתו ביום 8.6.02, שעה שהתהפך נגמ"ש צה"לי בו הוסע, יחד עם אחרים, ליעד לא ידוע וללא סיבה חוקית.

3.         בין הטעונים אותם מעלה המבקשת, היא הנתבעת, לתמיכת הבקשה להפקדת ערובה, מציינת המבקשת כי המשיב מתגורר מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, בעיר חאן יונס, וטוענת כי אין כיום אפשרות לאכיפה ישירה של פסקי דין ישראליים באזור מגוריו. עוד טוענת המבקשת, כי התאונה הנטענת ארעה במסגרת פעולות מלחמתיות שמפעילה מדינת ישראל בניסיון לבלום, או למצער לצמצם, את פעולות הטרור נגדה. המבקשת מוסיפה וטוענת באשר לגובה ההוצאות הצפויות וגובה הערובה הראויה לטעמה.

4.         במסגרת תגובתו, בה מתנגד המשיב לבקשה, נטען בין השאר כי מדובר בתביעה לפי הפלת"ד, כי המבקשת מנסה לצייר תמונה מעוותת בקשר למהות האירוע שבמהלכו נפגע, אשר לשיטתו לא נגרם אגב פעולה מלחמתית וראייה היא כי לאחר התאונה שוחררו כל נוסעי הנגמ"ש ללא הושטת סיוע רפואי. כן טוען המשיב כי המבקשת הכירה למעשה באחריותה לתאונה והייתה נכונה לפצותו, אולם לא הושגה הסכמה בשאלת גובה הפיצוי.

דיון

5.         הבקשה להפקדת ערובה מתבססת על תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, שזו לשונה:

" בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע."

6.         הטלת ערובה לא תתבצע כדבר שבשגרה, הן מתוך התחשבות בזכות הגישה לבית המשפט והן על מנת שלא לפגוע יתר על המידה בזכות הקניין של התובע (רע"א 2773/01  יוסף מולאור, עו"ד כונס הנכסים של חברת מחצבות מוריה בע"מ (בכינוס נכסים) נ. מחצבות רקפת בע"מ (בפירוק), דינים עליון נט 365 (2001); רע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' אורי ניב, פ"ד נד(2) 845, 848 (2000); רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעילים מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647, 650 (1990)).נ

7.         לפי פסיקת בית המשפט העליון, השימוש בסמכות בית המשפט לפי תקנה 519(א) יעשה בעיקר בשני מקרים:

"א) כאשר מתגורר התובע בחוץ לארץ, מחוץ לתחום השיפוט, ומשום כך יתקשה הנתבע לגבות את המגיע לו, אם יזכה בהוצאות; וכן אין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ שמהם יוכל הנתבע להיפרע.

ב) כאשר הנתבע לא המציא את מענו כנדרש לפי תקנה 9 (2) לתקנות, או המציא מען לא נכון, שבכך גילה, לכאורה, כוונה להכשיל את הנתבע בגביית ההוצאות."

רע"א 2241/01  נינה הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ, דינים עליון נט 148(2001).ב

וציין כב' השופט גרוניס:

"...במסגרת המקרים אשר נקבעו בפסיקה להטלת חיוב להפקדת ערובה, מקובל כי בית ^-המשפט ישתמש בסמכותו האמורה כאשר התובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט, ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ באופן אשר יקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו אם ייפסקו לטובתו (ראו למשל, רע"א 2241/01 הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ (לא פורסם)). הלכה זו הוחלה גם על תושבי הרשות הפלסטינית, אשר נחשבים לצורך העניין כתובע המתגורר בחו"ל."

רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח(5) 865, 869 (2004).

8.         במקרה שלפני מתגורר המשיב בחאן יונס ומתקיימות בעניינו הנסיבות המתוארות בפסיקת בית המשפט העליון כעילה להפקדת ערובה לפי תקנה 519. מדובר במקום בו צפוי קושי בגביית הוצאות, אם וככל שיפסקו כאלה לזכות המבקשת. המשיב לא הצביע על כל עובדה שיש בה כדי לאיין את הקושי האמור ובכלל זה, לא הצביע על נכס בישראל ממנו תוכל המבקשת להפרע. 

9.         בכל הנוגע לטעוני הצדדים בענין שאלת התרחשות הארוע אגב פעולה מלחמתית, אציין רק, כי שאלת סיכוייה של התובענה גופה אינה אלא אחד מהשיקולים שרשאי בית המשפט לשקול בענין תקנה 519. לאחר שעיינתי בתיק, מבלי לחוות דעה כלשהיא לגופו של ענין ובאופן מקדמי בלבד, אני סבורה כי סיכויי התביעה אינם מהסוג אשר יש להסיג מפניהם כל שיקול אחר ולהכריע את הכף בשאלת ההפקדה.

10.       המשיב הפנה גם לחוקתיותה של זכות הגישה לערכאות. חשיבותה של זכות זו אינה שנויה במחלוקת. עם זאת, וכפי שנזכר גם בתגובת המשיב, בית המשפט העליון עצמו נתן דעתו לסוגיה וקבע כי הסמכות הקבועה בתקנה 519 כוללת איזון בין זכות הגישה לערכאות ובין אינטרסים אחרים ובכלל זה הצורך להגן במקרים מסוימים על זכותו של נתבע כי לא יצא בחסרון כיס אם תידחה התביעה נגדו (רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח(5) 865 (2004)).

11.       לאור כל האמור, דינה של הבקשה להתקבל במובן זה שיש להורות למשיב להפקיד ערובה להבטיח את הוצאותיה של המבקשת.